ã כל הזכויות שמורות לבית הספר הפתוח (ע"ש בארי) חיפה.

(אין להשתמש בתכנית החברתית של פסק זמן או בחלקים ממנה ללא קבלת רשות מהנהלת בית הספר)

פסק זמן -

תכנית חברתית לפתרון סכסוכים, בעיות משמעת והתנהגות לא מקובלת בבית הספר הפתוח (ע,ש בארי) - חיפה.

מהות

כללים

פירוט הכללים

הערכות לשנה הבאה

קשיים מחשבות לעתיד

מהות:

פסק זמן היא תכנית חברתית שפותחה בהשתתפות מורים, ילדים והורים בבית הספר הפתוח .

מטרתו של פסק זמן לפתח , החל מהחטיבה הצעירה, מסגרת ברורה לפעילות , התנהגויות מקובלות ולא מקובלות , ואופי התקשורת בבית הספר.

באמצעות פסק זמן מתפתח מודל התנהגותי המאפשר לקחת אחריות להתנהגות היום – יומית בבית הספר ובחברה.

התרבות וההתנהגויות שמתפתחות בפסק זמן הן חלק מרכזי מהאני מאמין של בית הספר.

פסק זמן כולל בתוכו יישום של ערכים מרכזיים בתרבות הבית ספרית בפרט והאנושית בכלל: כבוד והתחשבות בזולת, פלורליזם וקבלת השונה, סובלנות ופתיחות המתבטאת בין השאר גם בתכני הלימוד, בקבלת הילד וצרכיו , בשיתוף וקיום הרוח ההומנית על ידי כל קהילת בית הספר וזאת על פי תפיסה האומרת: "האדם הוא שלם, מורכב ומסתגל, האדם הוא בעל יכולת בחירה ומחויב אליה, האדם אחראי לבחירותיו – יכול ומסתגל לשלוט בחייו". (מתוך קרל רוג'רס – "האדם המרכז"). מכאן שפסק זמן ניתן ליישם כחלק מתרבות ההתנהגות בכל מקום ובכל גיל.

פסק זמן מתקיים בבית הספר מתוך הבנה שמדובר ברעיון דינמי במהותו וכתהליך המשקף את ההבשלה וההתפתחות שלנו כבני אדם.

התכנית של פסק זמן היא רב גילאית והבנת התכנית כחלק ממערך אקטיבי ומתפתח היא מפתח להעברת התכנית לכל אוכלוסיית בית הספר.

פיתוח רגישות, מודעות כלפי הסביבה ויכולת מציאת פתרונות למצבים שונים בחיי היום – יום דורשים זמן, השקעה (אישית וקבוצתית) ומחויבות רבה, להבטחת הצלחת התהליך של ההפנמה של ההתנהגויות והתרבות הנרכשות בזמן הבירורים בפסק זמן.

לקראת שנת הלימודים תשס"ד יתקיים בכל כיתה שיעור פסק זמן אשר ישים דגש על תפקיד הבוררים.

במסמך זה נפרט את דרכי הפעולה של הבוררים בפסק זמן, מי השותפים לעשייה, מטרות, הדגשים והשפה שפסק זמן עושה בה שימוש (כוח וסמכות לעומת נוכחות, חשיבה משותפת, מציאת חלופות, שימוש בשפת האני) .

תודה לצוות הבדיקה והחשיבה שכלל את אושרה דואק, חלי גיגי ודניאלה אלקון חורי שגם ריכזה וכתבה מחדש את התוכנית שיזמה ענת גילת.

עשרת הכללים לביצוע פסק זמן:

1. פסק זמן משמש לפתרון סכסוכים, בעיות משמעת והתנהגות לא מקובלת.

2. פסק זמן מערב ומחייב את כל אוכלוסיית בית הספר.

3. בפסק זמן מקפידים על תרבות הדיבור וההקשבה.

4. בפסק זמן משתמשים בשפת האני .

5. בכל בירור נוכחים מזמין, מוזמן, ובוררים.

6. הבוררים צריכים להיות מקובלים על כל הצדדים.

תפקידם לשקף, להציע פתרונות יצירתיים ולהיות אחראיים על קיום הכללים.

7. תמיד המזמין מתחיל ומציג את האירוע וההתנהגות הלא מקובלת.

8. המוזמן יקבל זכות דיבור ויציג את עמדתו תוך הקפדת השימוש בשפת האני.

9. שלב ההתחייבות – לאחר שהגיעו בבירור להבנה הדדית ופתרון מוסכם על כולם, כל המעורבים בבירור חותמים לאות הסכמה.

10. סיכום הבירור יירשם בטופס פסק-זמן אשר יצורף לתעודת הערכה.

אני מסכים/ה לקיים את כל הכללים על מנת להבטיח בירור הוגן: חתימה

להלן פירוט הסעיפים לפי – 10 הכללים לביצוע פסק זמן:

1. פסק זמן משמש לפתרון סכסוכים, בעיות משמעת והתנהגות לא מקובלת בבית הספר:

פסק זמן הוא מסגרת המאפשרת פתרון בעיות משמעת והתנהגות על פי רוח בית הספר.

פסק זמן מעודד פתרון קונפליקטים בדרך של קבלה, אמפתיה ומתן מעמד שווה לכולם במציאת פתרון המקובל על כל הצדדים המעורבים.

פסק זמן מפתח את היכולות של משמעת עצמית וכיבוד הסכמים, התחשבות בזולת, תרבות דיבור מקובלת וכבוד הדדי .

השימוש בפסק תורם ללקיחת אחריות על הרגשות והמעשים של כל מי שפועל בית הספר: צוות , תלמידים והורים, באמצעות השימוש ב'שפת האני'.

2. פסק זמן מערב ומחייב את כל אוכלוסיית בית הספר

כל אדם הפועל בבית הספר יכיר ויפעל בדרך המוצעת בפסק זמן ומחויב לכך .

פסק זמן משמש את הצוות, המורים העובדים דרך משרד החינוך ודרך העמותה, ההורים, הילדים וכל מי נמצא באופן קבוע במגע עם בית הספר.

פסק זמן מתאים לכל גיל ושומר על עקרון רב הגילאיות האופייני לבית הספר.

כל מי שמעוניין יכול לצפות בבוררות (בהסכמה של כל הצדדים) וכך יוצא שכל בית הספר מכיר הטב את תהליכי הבוררות בפסק זמן.

3. בפסק זמן מקפידים על תרבות הדיבור והקשבה:

כאשר מקפידים על תרבות הדיבור והקשבה מעודדים את היכולת להבין את הזולת – להתמקד באחר ולנסות להבין למה הוא התכוון, הרגיש או חשב – גם אם אין הסכמה מלאה, בדרך אמפטית.

לצורך העניין יש לעודד דיבור בהיר, תמציתי וישיר שלא יעייף את הזולת . השימוש בשפת האני עוזר (גם) להשגת דיבור ברור ומעודד הקשבה – מומלץ שכל מזמין ומוזמן יתחילו משפט באמירה: 'אני'.

הבוררים ייתנו את המשוב – כדרך תהליך של שיקוף, על מנת לבדוק שהדברים הובנו נכון וכדי לוודא שכל צד בבירור הרגיש ששמעו אותו וקיבל הזדמנות לבטא את מחשבותיו והרגשותיו.

4. בפסק זמן משתמשים בשפת האני:

חשוב מאוד להשתמש ב'שפת האני' המבטאת מה מרגיש אדם בקשר להתנהגות שאינה מקובלת עליו.

יש להימנע מהטפת מוסר, האשמות ולשון שיפוטית ("שפת האתה"),

המטרה במעבר לשימוש בשפת האני היא לעודד גילוי משמעת עצמית, התנהגויות מקובלות, התחשבות בזולת, תרבות דיבור וכיבוד הסכמים.

(מתוך המאמר של ענת גילת, 1999)

השימוש בשפת האני – מבטאת מה מרגיש האדם בקשר להתנהגות שאינה מקובלת עליו, היא אינה שיפוטית ומכבדת את הזולת . לעומת זאת, שימוש בשפת "אתה" או "הוא" מדגישה את הצד השלילי של האחר שהתנהגותו הייתה לא מקובלת, את הביקורת, הטפת המוסר, חוסר המודעות ואי לקיחת אחריות לגבי התפקיד שיש לכל אחד ביצירת מצב של סכסוך, אם במעשה (להרביץ, לצעוק לקלל) ואם בשלילה של הרגשות של האחר ('לא אכפת לך ואתה תמיד מתנהג כך').

5. בכל בירור נוכחים מזמין, מוזמן, ובוררים.

המזמין/ים והמוזמנים נפגשים לצורך בירור קונפליקט או מצב בו הייתה התנהגות לא מקובלת.

המפגש הוא למעשה הזמנה לקחת אחריות להתנהגות הלא מקובלת = אחריות אישית.

לעשות הפסקה (לקחת פסק זמן) ולעשות רפלקציה על ההתנהגות האישית.

השלב הראשון בבירור כולל את מילוי טופס ההזמנה לפסק זמן. כל אוכלוסיית בית הספר מחויבת להכיר את הטופס המקובל להזמנה לבירור ולהקפיד למלא אותו בדייקנות המרבית (שם, כיתה, תאריך, דחיפות העניין, תאור המקרה וכו').

ילד הזקוק לסיוע במילוי הטופס יפנה לבקשת עזרה מחבריו או ממישהו מהצוות.

מטרת הטופס היא לציין מה הייתה ההתנהגות הלא מקובלת, מה הייתה הפגיעה, מתי זה קרה, מי היו הנפשות המעורבות, ולמעשה להכין תיעוד לקראת עריכת בירור מעמיק וענייני (גם במטרה לחסוך זמן וליצור מיקוד).

אחריות הביטול של טופס פסק זמן מוטלת על המזמין וממלא הטופס. במידה ויש יותר ממזמין אחד ניתן להפעיל שיקול דעת של שני המזמינים ולהחליט באופן עצמאי ותוך שיתוף פעולה על קיום או אי-קיום הבירור בפסק זמן.

6. הבוררים צריכים להיות מקובלים על כל הצדדים. תפקידם לשקף, להציע פתרונות יצירתיים ולהיות אחראיים על קיום הכללים.

במפגש הבוררות יהיו נוכחים לפחות שני בוררים שלא היו מעורבים במקרה שנדון בבירור, כאשר ישנה אפשרות ששני הצדדים (המזמין והמוזמן) יזמינו בוררים נוספים או חברים לקבלת תמיכה.

שמירת האיזון המספרי חשוב לשמירת שוויון הזכויות וקיום הליך הוגן.

תפקיד הבוררים: הקשבה, שיקוף, הצעת פתרונות, מתן חוות דעת, עזרה ותמיכה, מפשר, ילדים מלמדים ילדים (כדגם שהילדים בבית הספר מכירים) מהן ההתנהגויות שאינן מקובלות.

תפקיד המורה האחראי: להיות אחראי ולעזור בעצם נוכחותו לתת תמיכה לצוותים הבוררים בשיעור 'פסק זמן' בנוסף להיותו משמש דוגמא אישית לכל המיומנויות הנדרשות מהבוררים: הקשבה, שיקוף, הנחייה, שמירת האיזון, מתן סיוע, תמיכה, הצעת פשרה.

7. תמיד המזמין מתחיל ומציג את האירוע וההתנהגות הלא מקובלת.

המזמין מציג שני היבטים של האירוע כפי שהוצג בטופס: 1) תאור ההרגשה - חשוב ליצירת אווירה של קבלה ואמפתיה אצל המאזינים 2) תאור הנתונים (בשלב זה לא יוצגו פתרונות).

8. המוזמן יקבל זכות דיבור ויציג את עמדתו תוך הקפדת השימוש ב'שפת האני'.

המוזמן מסביר את התנהגותו הלא מקובלת ומגיב להרגשה שתיאר המזמין.

זהו שלב חשוב בהקפדה על האיזון בבירור וכדי למנוע את התחושה כי פסק זמן משמש כאיום או שיפוט של הזולת.

9. שלב ההתחייבות – לאחר שהגיעו בבירור להבנה הדדית ופתרון מוסכם על כולם, יחתמו כל המעורבים בבירור על הטופס של פסק זמן לאות הסכמה והתחייבות.

לאחר שהייתה הכרה ברגשות השליליים ונוצר הרצון להתאמץ ולהמשיך, מגיעים להסכם משותף, כאשר השאיפה היא שהתלמידים יציעו דרך להתמודד ולהתחייב .

הסכמה הדדית היא תהליך שבו: א) יש הרבה רעיונות. ב) עושים פשרה. ג) מתאחדים לאות הסכמה. ד) מחליטים על שיתוף פעולה.

במקרה הצורך ניתן להציע חלופות (לאפשר לקרוא ספר בזמן שיעור או לצייר במחברת אישית, לתקן נזק שנוצר על ידי צביעת הקיר או לתקן מה שנשבר, לאפשר להתנסות בתוצאות של ההתנהגות ולא לשתף בהצגה מי שלא הופיע לחזרות, תוך כדי ניהול דיאלוג בין הנפשות הפועלות).

10.סיכום הבירור יירשם בטופס פסק-זמן אשר יצורף לתעודת הערכה

הפתרון שהוצע, נרשם בטופס פסק זמן ומנוסח כהסכם או התחייבות (הבטחה בשפת הילדים) בצרוף החתימה של המוזמן, המזמין והבוררים.

יש לאפשר למוזמן (כחלק מלקיחת האחריות) לומר במילים שלו למה הוא מתחייב.

האמירה האישית חשובה כדי להבטיח, במידת האפשר, שהדברים נאמרו מתוך הבנה ורצון וממקור פנימי-חופשי ולא מהכוח והסמכות של המבוגר או הבוררים שעלולים לכפות, (גם שלא בכוונה), את תפיסת עולמם (בטון הדיבור, הבעת דעה, שפת גוף).

שלב זה חשוב ביותר ומאפשר לנהל מעקב אחר קיום המחויבות.

במידה ולא קוימה המחויבות האישית – יתנהל פסק זמן מורחב בנוכחות המחנכת ואחראית פסק זמן.

מי שהוזמן בין 3 – 4 פעמים ברצף באותו עניין: (התנהגות לא מקובלת בשיעורים, התנהגות לא מקובלת כלפי חברים, התנהגות לא מקובלת כלפי רכוש בית הספר) יוזמן לשיחה בהשתתפות הוריו ו/או כל גורם נוסף– מנהלת בית הספר, פסיכולוגית, מטפל חיצוני - על פי שיקול הדעת בהתאם למקרה ולצורך.

ילד שמוזמן בין 6 ל- 8 פעמים ברצף לפסק זמן: ישנם מספר תלמידים שבפסק זמן לא מתאים להם . במצב זה יש לקיים ישיבה עם צוות מורחב על מנת לחפש פתרונות חלופיים ובדיקת ההתאמה בין ביה"ס לילד.

הערכות לקראת השנה הבאה- תשס"ד

על מנת שההליך יהיה יעיל וייתן ביטוי אמיתי לכל המיומנויות שהוא שואף לפתח, יש להקדיש לו זמן ומקום מתאימים.

השאיפה היא לתת מענה מיידי ככל האפשר לבעיות שעולות בעזרת פסק זמן תוך כדי הענקת כלים להתמודדות בהתאם לגיל ולהתנסות שלהם.

על כן, נקבע כי תוקדש שעה בשבוע במערכת השעות הבית ספרית בכל הכיתות, כאשר תהיה נוכחת של מחנכת בכל כיתה, על מנת לפתח את המיומנות של עריכת פסק זמן כגון תרגול תפקיד הבוררים, דיון לגבי הדרכים למציאת פתרונות בפסק זמן – פירוט והצעות בהמשך.

במהלך השעה המיועדת ללימוד מיומנויות פסק זמן תהיה כיתה אחת תורנית, במשך חודש אחד ואחראית על הבירור של כל פסקי הזמן שעלו באותו שבוע.

בירור מקרים דחופים יתקיימו במהלך ההפסקה הגדולה – באחריות אותה כיתה, לפי התורנות החודשית שנקבעה.

הכיתה התורנית תפעל בהתאם לכללים לעריכת בירור בפסק זמן, כאשר בכל בירור יהיו נוכחים לפחות שני בוררים.

בנוסף יפעלו חלק מילדי הכיתה (על פי תוכנית וסדר שנקבעו מראש) בחטיבה הצעירה על מנת לשמש כמורים צעירים ועוזרי ההוראה בשיעור "פסק זמן".

מעורבות כל ילדי הכיתה בתכנית הבוררים הכרחית להענקת כוח לכל ילד ומתן הזדמנות לקבל ולתת תמיכה בסיטואציות שונות בבית הספר.

כל מחנכת תחליט על מתכונת להפעלת התלמידים בשיעור "פסק זמן" בהתאם לאופי הכיתה, הצרכים, הגיל, יכולות התלמידים וכו'.

יחד עם זה יש מספר נושאים שמהווים את עמוד השדרה של פסק זמן ומחייבים לימוד עיוני ומעשי בכל הכיתות והרמות והם:

- הכרות, הבנה והפנמה של המושגים הבאים: אחריות (אישית, לקיחת אחריות), משמעת עצמית, כבוד (לזולת, הדדי, כיבוד הסכמים) , הקשבה, שפת האני, בוררים, מחויבות, זכויות וחובות בבית הספר, נוכחות לעומת כוחנות.

- לדעת מתי ואיך ממלאים טופס פסק זמן ומזמינים לבירור.

- לדעת וליישם את הכללים לעריכת בירור בפסק זמן.

- להכיר את תפקיד הבוררים: כולל פיתוח מיומנויות גישור, ניהול משא ומתן, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית.

- תרגול ושימוש ב"שפת האני"

- פיתוח תרבות הדיון וההקשבה.

הדברים החשובים ביותר שיש לשים לב אליהם בזמן העבודה עם הילדים על מיומנויות פסק זמן – הם (בהמלצת פסיכולוגית בית הספר – גב' אפרת דביר):

1. חשוב מאוד להמחיש - לתת דוגמאות קונקרטיות של סיטואציות, סימולציות, התנסות חווייתית, תרגילים, צפייה בסרטי - עזר.

2. חזרה - להיזכר בדברים / מצבים דומים.

3. עבודה על רצף של זמן - אירועים הקרובים בזמן (למשל משהו שקרה בהפסקה).

4. אפרת גם הציעה לבחור נושא רוחב שנעבוד עליו ושקשור למיומנויות של פסק זמן. לקראת תחילת שנת הלימודים יעלה הנושא בישיבה של כל הצוות.

קיימים בספרייה חומרים שונים וצוות פסק זמן בנה מאגר עשיר של הצעות להפעלות העונות על צרכים שונים, מטרות שונות וגילאים שונים. כולם מוזמנים להשתמש בו ולהוסיף לו!

תחילת השנה תוקדש לרענון – משמעות הכלי ומהותו, דרכי השימוש, קריאת הטופס להזמנה לבירור בפסק זמן , בירור מושגים, הזכרות במצבים בהם הייתה התנהגות מקובלת ולא מקובלת, בניית פינה בכיתה בנושא. חשוב שהתלמידים יכירו איך נוצר פסק זמן וכי למעשה הוא בא מהילדים עצמם ובשיתופם!!!

מומלץ כי כל כיתה תערוך הסכם כיתתי שישלים את המחויבות הקיימת להתנהגויות המקובלות בבית הספר כפי שהן מופיעות בפסק זמן.

חשוב כי ניסוח ההסכם יעשה על ידי התלמידים ובשיתופם המלא. כמו כן חשוב שלא תיווצר סתירה בין ההתנהגויות המקובלות לפי הכתוב בטופס של פסק זמן ולבין ההסכם הכיתתי.

כל תלמיד יחתום על ההסכם הכיתתי לאחר שזה קיבל את אישור של רוב הכיתה והמחנכת.

כמו כן יחתום כל תלמיד, בתחילת כל שנה על התחייבות ל- 10 הכללים לעריכת בירור בפסק זמן.

לאחר תהליך הרענון יתחילו המורים בשיעורים העוסקים בהעמקה של המיומנויות הקשורות לפסק זמן. "10 הכללים לביצוע פסק זמן" מהווה בסיס לבניית תכנית להכשרת בוררים. הכשרה של בוררים הוא תנאי חשוב להצלחת הפעלת פסק זמן בכל בית ספר ככלי נוח ויעיל, בעל אופי שוויוני וכללים מוכרים וברורים – שמקובלים על כולם.

קשיים ומחשבות לעתיד –

תכנית חדשה ושינוי במערכת השעות, שמשמעותה להעמיד בראש סדר העדיפויות את העיסוק בפסק זמן, יהוו אתגר עבור המחנכות והכיתות אך גם הפניית כוחות ותקופה של הסתגלות ולמידה תוך כדי תהליך העשייה.

פסק זמן דורש עיסוק בערכים ובנוי על תפיסת עולם העומדת בבסיס הגישור- אין זה עניין המובן מאליו ודורש מכל אחד מחשבה רבה ולעיתים שינוי של דפוס דיבור והתנהגות.

מעבר לכללים של עריכת הבירור וקביעת נושאים המשותפים לכולם, נשארו בידי המחנכות הבחירה והחופש ליישם את הלמידה בשיעורים של "פסק זמן" על פי העדפתה ובהתאם לשיקול הדעת שלה גבי צרכי הכיתה.

שיתוף פעולה, מעורבות כל המורים ועבודת צוות יהיו חשובים לצורך הערכה וחשיבה על המשך התפתחות הכלי בבית הספר.

שיתוף ההורים והעמקת הבנתם את הכלי של פסק זמן לא נעשה בשלוש השנים האחרונות . יהיה זה אתגר נוסף להכין אותם לקראת השתלבותם בתרבות ובשפה של בית הספר.

רבים מהצוות העלו את הקושי של חלק מאוכלוסיית בית הספר להפיק תועלת מהשימוש בפסק זמן. אכן ישנם ילדים שהכלי לא מתאים להם ויש לחפש דרך חלופית ופתרון לבעיותיהם בעזרת צוות מורחב ובשיתוף פעולה מלא . גם במקרה זה יש לנסות להגיע לשיתוף פעולה עם ומצד ההורים החל מהחטיבה הצעירה על מנת לבדוק את התאמתו של הילד למסגרת בית הספר מאחר שפסק זמן מהווה את המסגרת להתנהגות בבית הספר.