סיכום הפרוייקט בנושא מתמטיקה

פרוייקט החשבון שנערך בשנת תשס"ג הנו חלק מתהליך חשיבה מתמשך על הוראת המתמטיקה בבית הספר הפתוח. במסגרת תהליך זה אנו דנים ומנסים לגבש, במסגרות שונות (פגישות עם צוות בית הספר, עם הורים, עם אנשים מתחום החינוך המתמטי), את תפיסת עולמנו ביחס להוראת המתמטיקה בבית הספר. במהלך שנה שעברה בדקנו תוכניות לימוד שונות וגישות שונות, להוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי שבעקבותיה גיבשנו מספר עקרונות והחלפנו את ספרי הלימוד לכיתות א' וד'. השנה, עבדנו יחד, המורות לחשבון בבית הספר – איריס ששתיאל, גילית גינוסר, מיכל כהן ומיכל מימון, על פרוייקט המתמטיקה. מטרות העל של הפרוייקט היו פיתוח מסגרת קבועה לדיון בנושאים הקשורים להוראת המתמטיקה בבית הספר ופיתוח שפה משותפת ביחס להוראת המתמטיקה בכיתות השונות.

המטרות של הפרוייקט היו:

· להגדיר מהם התכנים והמיומנויות החשובים בהוראת המתמטיקה בביה"ס בכל כיתה ובראיה מערכתית רחבה

· לזהות נקודות חוזק וחולשה של כל כיתה וכל תלמיד בתכנים ובמיומנויות שהוגדרו כחשובים וזאת ע"י ביצוע שני אבחונים (בסוף דצמבר ובסוף מאי) שישקפו את הלמידה בכיתות ואת רוח בית הספר

שינויים שהיינו רוצות להשיג עם ביצוע הפרוייקט:

1. גיבוש תפיסת עולם משותפת בנושא הוראת המתמטיקה בביה"ס

2. לעבור מראיה ממוקדת כיתה לראיה רחבה הכוללת בתוכה תהליך התפתחותי של התלמיד מכיתה א' ועד ו'

3. אפשרות לתת משוב מבוסס לקהילה הלימודית (מורים, הורים ותלמידים) על למידת המתמטיקה בביה"ס

תיאור הליך ביצוע הפרוייקט ומסקנות :

1. אנו מלמדות בבית הספר בהתאם לתוכנית הלימודים להוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי של משרד החינוך. עם זאת, הכנו טבלה המסכמת את התכנים המרכזיים שיש ללמד בכל אחת מהכיתות. יש לשים לב לכך שזו תוכנית רציפה שבה כל שלב (כל כיתה) מתבסס על ידע שנרכש בשלבים קודמים.

כיתה	חשבון	הנדסה
א'	תפיסת כמות הכרת המספרים עד 100 זיהוי, שיום וכתיבה של מספרים עד 20 חיבור וחיסור עד 20 בעיות מילוליות (דינמיות וסטאטיות)	סוגי קווים מצולעים
ב'	הכרת המבנה העשרוני התעמקות בלוח ה- 100 חיבור וחיסור עד 100 (גם במאונך) כפל וחילוק עד 100 בעיות מילוליות	מצולעים (לוח מסמר 9) שטח והיקף
ג'	התעמקות במבנה העשרוני עיסוק במספרים בתחום 0 - 10,000 בעיות מילוליות דו שלביות חוקי פעולות העמקה בפעולות - חיבור, חיסור (כולל המרה ופריטה), כפל וחילוק	סוגי זוויות משולשים
ד'	הכרת המספרים עד מיליון אמדן סימני התחלקות מספרים ראשוניים ופריקים כפל מאונך שליטה במבנה העשרוני ובארבע פעולות החשבון במספרים שלמים שברים - הכרה	ישרים מקבילים מרובעים
ה'	הכרת המספרים הגדולים ממיליון בעיות מילוליות רב שלביות ממוצע התעמקות בשברים- ייצוגים שונים, הרחבה וצמצום, שבר מדומה ומספר מעורב, מכנה משותף, חיבור וחיסור הכרת המספר העשרוני	גובה שטח
ו'	מידות עשרוניות יחס אחוזים חיבור חיסור כפל וחילוק של שברים פשוטים ומספרים עשרוניים	המעגל והעיגול גופים

2. בנוסף על הקניית המושגים והמיומנויות שהוצגו, יש לפתח אצל התלמידים מיומנויות חשיבה ולמידה שונות כגון: יכולת הכללה ומציאת חוקיות, יכולת לשער ולבדוק השערות, ביקורת עצמית על אופן פתרון בעיות, יכולת לעבוד בצוות ועוד.

3. במהלך ההוראה אנו צריכות להיות מודעות ולמצוא את האיזון בין שלושה מרכיבים מהותיים של הוראת המקצוע- פיתוח מיומנויות חישוב, פיתוח הבנה של תכנים ומושגים ופיתוח מיומנויות חשיבה ולמידה.

4. לאחר שדנו והגדרנו את התכנים והמיומנויות, בנינו יחד, לכל אחת מכיתות א'-ו' אבחון שבדק את התכנים והמיומנויות שנלמדו בשליש הראשון של השנה. האבחונים נבנו באופן מדורג (בכל נושא היו בעיות בדרגת קושי עולה), הם הורכבו מבעיות סגורות ופתוחות, הקיפו מגוון רחב של נושאים ובדקו הן מיומנות חישוב והן הבנה של מושגים. (ראה נספח)

5. כל מורה העבירה בכיתתה את האבחון שהוצג לתלמידים כדף עבודה. לאחר מכן, כל מורה בדקה את האבחונים של כיתתה והכינה מיפוי של התשובות. לשם ניתוח הממצאים שאלנו את עצמנו מספר שאלות: מה ניתן ללמוד מהאבחון? האם הייתן בונות אחרת את האבחון? האם יש נושא שהוא בעייתי לכל התלמידים בכיתה? האם יש נושא שהוא בעייתי לטווח גילאים מסוים או לכלל בית הספר? האם הכיתה היא מאוד הטרוגנית או הומוגנית? במה תרם לכן ביצוע האבחון? ועוד. כלומר, על סמך מיפוי התוצאות ניסינו ללמוד על מגמות כלל בית ספריות, מגמות כיתתיות ומגמות אישיות.

6. בעקבות ניתוח בממצאים הסקנו מספר מסקנות:

I. ביחס למבנה האבחונים - האבחונים, להרגשתנו, נתנו מפה טובה ומשקפת של הכיתה. עם זאת, אנו חושבות שיש לשנות ולהוסיף לאבחונים בעיות מילוליות, משימות מאתגרות ולהקפיד על התאמה בין אורך האבחון לזמן. בנוסף, כדאי לבנות אבחון נוסף שיבדוק מיומנות חשיבה ולמידה.

II. כל מורה בדקה האם יש נושא שעליה לחזור עליו שוב במסגרת כיתתית או עם תלמידים מסוימים. בנוסף, כל מורה בדקה מי הם התלמידים החלשים והחזקים שכדאי לתת להם תגבור מיוחד. כמו כן, מצאנו מספר תחומים שיש לשים עליהם את הדגש ולחזק את כלל תלמידי בית הספר כגון: יכולת המללה, ניסוח והנמקה, יכולת להתמודד עם משימות ישום, שיפור מיומנות החיסור ועוד.

III. מה עשינו בעקבות האבחונים - כל מורה עשתה חזרה בכיתתה על נושאים שהתגלו כבעייתיים באבחון. חשבנו יחד על דרכים לחזק תלמידים חלשים והעלנו מספר רעיונות - עזרה מתלמידי הכיתה, עוזרי הוראה מכיתות גבוהות, עזרה מסטודנטים, זמן פרטני עם המורה, פיתוח מרכז למידה בחשבון. כמו כן, חשבנו על דרכים לחזק ולעודד את התלמידים שאוהבים מתמטיקה - בניית פינה קבועה של חידות בחשבון, בניית פינה באתר בית הספר של קבוצת דיון בנושא חשבון, קורס בבית הספר של חשיבה מתמטית ועוד.

7. לסיכום, הפגישות היו מאוד מהנות ומפרות. עבדנו וחשבנו יחד בשיתוף פעולה מלא ואנו מרגישות שאנו בדרך הנכונה להשיג את מטרות העל - גיבוש תפיסת עולם משותפת להוראת המתמטיקה בבית הספר.