סיכום הישיבה: פסק זמן

- הכרחי לעשות שימוש בשפה משותפת שתחייב את כולם - גם את המחנכות וגם את המורים המקצועיים. (אפרט בקובץ אחר)

- כדי לתמוך האחד בשני חשוב להפיץ מידע חשוב לכל הצוות המלמד בכיתה לגבי ארועים חריגים והזמנות לפסק זמן. (הוצאת תלמיד מהכיתה, מקרה של אלימות, העדרות בלתי מוסברת, בכי של ילד/ה, שינוי במצב הרוח וכו')

- בנוסף כל מחנכת תיידע את הצוות לגבי המדינייות שמופעלת בכיתה לגבי תלמידים שונים - סיכום שיחות עם הורים, תכניות אישיות, הסכמים אישיים שיש בין תלמיד למחנך, צרכים מיוחדים של תלמידים, קשיים ויתרונות שכדאי שכולם ידעו על מנת לקדם את התלמידים. כמו כן המחנכים ידאגו לעדכן את ענת וגילית על מנת לעשות שיבוץ מתאים ולא לצרף יחד לי.מ.י , במבה ולשיעורי בחירה תלמידים שביחד אינם יכולים להפיק את המיטב מהשיעורים.

- חלי תעדכן את כל הצוות ותפרסם את הנוהל והגישה בחטיבה הצעירה לגבי שימוש בפסק זמן.

- אורלי תציע את אופן השימוש בחטיבת הביניים - עד שצוות החטיבה יוכל להתפנות לעשות את ההתאמות הנדרשות לגיל של החט"ב.

- כל מורה בצוות חייב להכיר את הטופס של פסק זמן ובמידת הצורך גם לעבור עליו עם הכיתה - להכיר את הסעיפים השונים שנקבעו בשיתוף הורים, תלמידים ומורים. כל שינוי בטופס מחייב הסכמה של כל אוכלוסיית בית הספר.  אני חושבת שחשוב שיהיה טופס אחד לכולם - גם למורים וגם לתלמידים, שבאמצעותו נעביר את המסר שכולנו כאן ביחד למען ניצור חברה שמעודדת כבוד הדדי, הקשבה אמיתית, לקיחת אחריות, שוויון הזדמנויות, פיתוח תקשורת בין אישית וכל אותם ערכים שאנו רוצים לחזק בתוכנו כפרטים וחברה.

- אין לקחת כמובן מאליו את התפיסה של הילדים את המושג פסק זמן ואת כל השפה שהשימוש בכלי דורש - בשיעורי פסק ובכל פעילות רוטינית, כגון דיון בכיתה, חשוב לדרוש מעצמנו ומהתלמידים את השימוש בשפת האני, הקשבה פעילה, התייחסות לדברי אחרים ששונים ממני מתוך כבוד  - באתר בית הספר קיים מילון עם המושגים החשובים. חשוב להתנסות כל הזמן בהפעלת השפה של "פסק זמן" ולא רק לעסוק בתאוריה על מנת להקנות הרגלים שהם ברוח בית הספר בכלל ופסק זמן בפרט.

- פסק זמן הוא לא מתוק כמו השוקולד - אבל גם לא כלי של ענישה!!. אין הכוונה ליצור פחד או איום. חשוב לדבר על זה בכיתות עם הילדים על מנת שהייעוד של פסק זמן ככלי לגישור ובירור קונפליקטים ועימותים יעבור נכון. פסק זמן כשמו כן הוא - הפסקה - לחשוב, להרגע, להוציא את הכעס על הטופס ולא על האדם שמולי, לאפשר תקשורת בין אישית בונה והקשבה, הזדמנות להתנצל, הזדמנות לסלוח, להביע את עצמי ואת רגשותיי, לבנות טיעון ולבדוק את תרומתי למצב / עימות שנוצר.

- פסק זמן לא תמיד מתאים לכולם - אך נזכור את הרוב שכן מסוגל לנווט את עצמו בתוך עולם מורכב ומשתנה. לגבי אותם ילדים שיש צורך להפעיל לגביהם הסכמים או תכניות אישיות - חשוב שאריאלה, הצוות הטיפולי, דניאלה וההורים יתגייסו על מנת למצוא פתרון. חשוב שלא נוותר על אף ילד!

- בכיתות ה'-ו' חלה ירידה בשימוש בכלי של פסק זמן ותלמידים מעדיפים לפתור לבד את העניינים ביניהם. אי אפשר לחייב מורים או תלמידים לעשות שימוש בכלי - אבל , נזכור שאין כלי אחר! אם לא נאמין בו - התלמידים יקלטו את ההתנגדות שלנו ולא נוכל לעודד תלמידים להאמין בכל מה שהכלי מייצג וליישם תרבות שיח אמיתית. אני רוצה להאמין שאחרי שהתלמידים התנסו במהלך השנים בכלי, הם למדו את שפת הגישור וטוב שהם מסוגלים לפתור את רוב הסכסוכים בכוחות עצמם, כשהיד שלנו על הדופק.

- במקרה של אלימות - אין לעשות שימוש "רגיל" בפסק זמן. כן חשוב לתעד את המקרה ולאפשר לצדדים להשמיע את גרסתם, כשהם מדברים ב'שפת האני', יש לרשום את דברי הילד כפי שהוא מוסר לכם את דבריו, מבלי לעשות עריכה, לעדכן מייד את אריאלה, חלי, אורלי ודניאלה (בהתאם לשכבת הגיל), לעדכן את ההורים לאחר ששקלתם כיצד נכון לטפל במה שקרה. הטיפול המיידי הוא הכרחי. אלימות היא מעבר לגישור או בירור. לכל הזכות להרגיש את מה שהוא רוצה, אבל אין זכות לפגוע במישהו אחר.!

- מכאן שפסק זמן מיועד לכל אותם עימותים הקשורים לחיים ביחד במקום צפוף, לאי הבנות הנובעות מקצר בתקשורת או פרשנות לא נכונה שלנו לגבי מעשיו או דבריו של השני, ולכל אותם מקרים המופרטים מאוד בטופס פסק זמן! הקשורים גם להתנהגות בכיתה ולהתייחסות לרכוש בית הספר.