נועה תורן ומירב הונה - המחנכות של כיתות לקויי השמיעה ערכו הדרכות מיוחדות בכיתות מהחטיבה הצעירה ועד חטיבת הביניים.

הסבירו על המכשירי השמיעה, הראו איך המכשיר נראה מבפנים, הסבירו על הקשיים, הקרינו סרט ומירב הונה (מחנכת כתה ד'3) גם הזמינה ילדים מכיתתה - כל פעם ילד אחר,על פי בחירתו של הילד, להגיע לשיחה פתוחה וגלויה כדי לעורר מודעות, לקרב לבבות וליצור שילוב מוצלח יותר בין כיתות הלק"ש ושאר כתות בית הספר.

השיחות היו מרגשות וחשפו את הצורך בעוד פעילויות הסברה גם בעתיד ופעילויות דומות ו/או אחרות . חלק מהכיתות ביקשו עוד מפגשים משותפים כי שיעור אחד לא הספיק כדי לענות על כל השאלות - איך מרגישים? איך אפשר לעזור אחד לשני? מה הכי קשה? האם יש יתרונות למי שלקוי שמיעה?.

המכתב של לירון

קשה לי שחלק ילדים מדברים מהר, ואני מבקשת לדבר לאט כי קשה לי לשמוע ולהבין. קל לי שאתם מדברים יותר לאט.

אני רוצה שתדעו שהכיתה שלי הם כבדי שמיעה, אבל אני קצת חירשת. בבקשה מכם להבין אותי – גם כשקשה לי אני משתדלת הרבה יותר.

יש לי מכשירים שעוזרים לי לשמוע יותר, אבל אם אני בלי מכשירים - אני לא שומעת כלום. אם לא אביא מכשירים או שהם מקולקלים אז לדבר אלי לאט וברור כדי שאבין אתכם. או שאתם יכולים לכתוב... כי זה חשוב כדי שאצליח להבין אתכם.

הכיתה שלי יודעים שפת סימנים ואנחנו יכולים ללמד אותכם אבל רק מתי שיהיה זמן.